תמ״א 38

הפרויקטים להתחדשות עירונית שהכריזה עליהם הממשלה, כדי לעודד את החברות הקבלניות ואת יזמים הנדל"ן לקחת על עצמם פרויקטים לחידוש וחיזוק מבנים בתמורה לרווחים מתוספות שונות, נתקלים לאחרונה בהתעקשות של דיירים שאינם רוצים לחום על הסכמה לביצוע הפרויקט.

תכנית תמ"א 38 נוצרה על מנת לחזק מבנים קיימים כדי שיהיו עמידים בפני רעידות אדמה. באופן מעשי, ביצועה של תמ"א 38 מתייחס לבניינים שנבנו לפני 1980, שיש בהם סכנת התמוטטות בזמן אסון, שהשלכותיה יהיו קטלניות והם אינם עומדים בדרישות התקן הישראלי לעמידות של מבנים.

כל מה שרציתם לדעת על תמ״א 38 ותהליך פינוי בינוי ולא העזתם לשאול 

כל מה שרציתם לדעת על תמ״א 38 ולא העזתם לשאול

תוכנית תמ״א 38 עוזרת גם למצב הביטחוני במדינת ישראל, העורף, נתון כל העת לאיום מצד ארגוני הטרור המאיימים בשיגור רקטות אשר יכולות לפגוע ללא הבנחה באוכלוסיה אזרחית. על פי נתוני פיקוד העורף למעלה מרבע מאוכלוסיית מדינת ישראל אינה מחזיקה בפתרון של מיגון אישי בביתם ונלאצים למצוא פתרונות חלופיים.

עד לשנות ה-90 נבנו יחידות דיור רבות שאינן כוללות מיגון מפני טילים.  

ישנם הבדלים בין תמ"א 38/3 לבין תמ"א 38/2 והם מפורטים להלן:

שדרוג בניין מתחיל בבדיקת התאמתו לתמ”א 38, בחברת ש.מ קוסטה,אנו נשלח נציג מטעמנו ללא שום עלות וללא שום התחייבות מצידכם לבדוק האם הבניין עומד בקריטריונים הראשוניים ליישום פרויקט במסגרת תמ”א 38.

בעיר טבריה, אחד ממוקדי רעידות האדמה הפוטנציאליים, מתבצעות עבודות לחיזוק ושיפוץ מבנים מפני רעידות אדמה במסגרת תמ"א 38. במסגרת התוכנית שופצו וחוזקו מוסדות חינוך, 3 בתי ספר, ובמהלך השנתיים הבאות ישופצו עוד 9 מוסדות חינוך. כמו כן, שופצו כ-50 בנייני מגורים, מרביתם בטבריה עילית, מתוך כ-400 מבנים שמופו בתחומי העיר ואשר נבנו לפני שנת 1980.

טרם צירופו של בניין מגורים אל תמ"א 38, עליו לעבור בדיקה מקיפה של מהנדס, אשר יעיד על הצורך בחיזוק או על העדרו. מטרתה של תמ"א 38 היא להציל את חייהם של הנתונים בסכנה ועל כן, אם סבר המהנדס כי הבניין שבדק אינו זקוק לחיזוק, יופנו המשאבים של התוכנית לבניינים הזקוקים לחיזוק.

ישנן שיטות חיזוק שונות וכאשר המהנדס סבור כי ישנו צורך בחיזוק, ימליץ גם על השיטה המתאימה לאותו בניין על פי המבנה שלו, מיקומו, שיקולים סביבתיים, עלות וכדומה:

1. תיקון עמודים : ניתן לעבות את עמודי הבניין וכך להפוך את המבנה לעמיד יותר.

שדה המחקר של הנדסת רעידת אדמה התפתח בשנים האחרונות. מחקרים ובדיקות שנעשו בנושא זה, פיתחו חומרים ושיטות בניה חדשות שהביאו להקמת מבנים בטוחים ומוגנים בפני רעידות אדמה, כשאין זה משנה אם המבנה הוא גורד שחקים או גשר.

אחת הדרכים להשיג יציבות של גורד שחקים היא על ידי שילוב צילינדר של דסקית גומי שתומך בכל פינות הבניין ובין קומה לקומה במהלך הבנייה. תמוכות אלו מאפשרות לבניין להתנועע בכיוונים שונים במהלך רעידת האדמה מבלי לקרוס.

מחקר שנערך לאחרונה הציע לכלול באינסטלציה של הבניין התקנים שנקראים ווסתי אויר. הווסתים מספקים למבנה תמיכה צדדית מקסימלית שסופגת את גלי השוק שנוצרים במשך האירוע של רעידת האדמה, מייצבים את המבנה ומונעים את התפוררותו. שיטה זו מיושמת בבנייה מודרנית של גורדי שחקים, גשרים ומבנים דומים. בניינים רבים בעיר התחתית של לוס אנג'לס נבנו בטכנולוגיה מתקדמת זו.

היפנים פיתחו צורת בנייה בה משתמשים במסגרת פלדה עם קורות, שמעגנת את כל החיבורים של המבנה במסגרות פלדה מכוסות בטון, שימוש בחומר זה נהוג ביפן בבתים גבוהים, והחלו להשתמש בטכנולוגיה זו בעולם כולו באזורים מועדים לרעידות אדמה.

כאשר משתמשים בבנייה או חיזוק מבנה מסוכן או אפילו במהלך תמ״א 38, ניתן להשתמש בטכנולוגיות נוספות. 

בעקבות החשש מפני היקף הנפגעים וההרס במקרה של רעידת אדמה קשה במדינת ישראל, נוצרה "תוכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה" (תמ"א 38), אחת הדרכים להתמודד עם מבנים שנתונים בסכנת התמוטטות במקרה של רעידת אדמה.

שני האזורים החשופים ביותר בארץ לפגיעת רעידת אדמה הם אזור בקעת הירדן שיושב על הבקע הסורי-אפריקני. רוב רעידות האדמה הקטלניות שהתרחשו ב ארץ היו לאורך השבר הזה, בעוצמה משוערת של 6.2 עד 6.6 בסולם ריכטר, המסוגלת להשפיע ברדיוס של 70-80 ק"מ. על פי נתון זה כל היישובים בארץ פגיעים לרעידות אדמה.

האזור המסוכן השני הוא לאורך "שבר יגור", מדרום לחיפה לכיוון הים. זהו שבר פעיל שנוצרות בו רעידות אדמה חלשות יותר מהשבר הסורי-אפריקני, אבל דרגת הסיכון שלהן גבוהה יותר בגלל הקרבה הרבה למרכזי אוכלוסייה, כולל חיפה והקריות, ולמרכזי תעשיית במפרץ חיפה ובהם תחנת כוח ובתי הזיקוק. באחרונים מאוכסנות כמויות גדולות של חומרים מסוכנים, כולל דלק, גז, כלור, אמוניה וציאניד.

מדינת ישראל יושבת על השבר הסורי-אפריקני, התפר שבין יבשות אסיה ואפריקה. השבר הסורי-אפריקאי הוא עמק הנמשך לאורך למעלה מ- 6,000 ק"מ, מצפון סוריה ועד טנזניה שבאפריקה. ים סוף, כולל מפרץ אילת, הערבה, ים המלח, בקעת הירדן, שקע הכינרת ושקע החולה מהווים חלק מהבקע הסורי-אפריקאי.

אזור ים המלח הוא חלקו הנמוך ביותר של הבקע. בקע ארוך זה החל להיווצר לפני כ- 25 מיליון שנה, ותהליך התהוותו נמשך, בקצב משתנה, מאז ועד ימינו.מדובר בלוחות ענק של סלעים הנעים בהתמדה ובאיטיות רבה במשך מיליוני שנים. תוך כדי התנועה נוצרות צורות נוף שונות על פני כדור הארץ, כולל בקעות, הרים, מישורים ועוד.

עקב התזוזה המתמדת, נוצרות מדי פעם רעידות אדמה בעוצמה שונה. זהו אזור וולקני פעיל יחסית וקיים בו חשש ממשי לרעידות אדמה הרסניות. אחת המדינות שסובלת לעתים תכופות מכך היא תורכיה, אבל גם מדינת ישראל נמצאת באזור הסיכון. עוצמת רעידות האדמה במדינה ישראל היא קלה-בינונית.